ד"ר מצקר אריה
בית ד"ר אריה מצקר (משק עזר)
רח` הכפר 9
שבע שנים שקל ד"ר כהן, רופא הכפר, אביהן של גילה להן ומאירה לרנאו, לצאת לגמלאות ולא נסתייע בידו, עד שיום אחד בשנת 1976 גילו עובדה זו ד"ר דורית מצקר-עליון, מומחית לרפואת המשפחה וד"ר אריה מצקר, מומחה לרפואת ילדים ולרפואת עור, וקפצו על העגלה: להיות הרופאים במושב רשפון. לא שהם ידעו בדיוק
היכן מצוי אותו מושב, מה טיבו ומה סגולותיו, אך המלצתו של ד"ר כהן וגם בנותיו, השפיעו על משפחת מצקר לנסות להשתלב במקום.
קבלת הפנים החמה, האוירה השקטה והפסטורלית, האופי החקלאי והמסורת של עזרה הדדית בין החברים, שכנעו את המשפחה שאכן היה זה צעד נבון.
ד"ר דורית שעבדה כרופאת משפחה, ד"ר אריה כרופא ילדים לעת מצוא בטיפת חלב ובבית הספר המשותף, וכן שני הילדים שהתאקלמו בגן הילדים ובבית ספר, כולם נחתו נחיתה רכה.
למשך השנתיים הראשונות שכנו, בשכירות במשק משפחת משה וויס, בית מרווח ונוח אם גם צנוע בתנאי המגורים. במשך שנת 1978 נבנה הבית הנוכחי על חלקה של עובד ציבור. טופחה הגינה והגן, והנווה היה למוקד רווחה לדייריו ולאורחיו. כאן גם נולדו אסא וחן. כולם: העצים בגן דמוי הבוסתן והילדים גדלו לתפארת.
צוק העיתים והעננים העכירו את מבנה המשפחה, אך הבית עומד על תלו, טובע בירוק
לאחר 18שנה, ב-1996 חדלה ד"ר דורית מצקר לעבוד במרפאת המושב. תושבי הבית הצטמצמו במספר אולם גם כיום לאחר שהילדים פרסו כנפיים ובנו את קניהם עם בני זוגם לפי צרכיהם, אסא לאחר תואר ראשון במנהל עסקים עובד כמנהל תפעול בחברה אמריקאית של תוספי מזון, וחן עוד מעט לקראת סיום למודי תואר ראשון במשאבי אנוש במכללת ספיר שבשדרות. שניהם שומרים את הזיקה למכורה והבית, וד"ר אריה מתמיד כאן בטיפוח המגורים והגינה תוך כדי גמלאות שלווה.
הזמן והנסיבות גרמו שחיי המשפחה, תנאי המגורים ואופיו של המושב כולו השתנו מאד. בהרבה בחינות טושטשו מאפיינים של העבר ומהרבה בחינות חלו שיפורים, מהיום שבחזית הבית עברה דרך עפר עד היום שהכביש הפך לדרך המלך, זה דרכו של עולם. אז מתי יתקינו רמזורים בצמתי הרחובות?
רח` הכפר 9
שבע שנים שקל ד"ר כהן, רופא הכפר, אביהן של גילה להן ומאירה לרנאו, לצאת לגמלאות ולא נסתייע בידו, עד שיום אחד בשנת 1976 גילו עובדה זו ד"ר דורית מצקר-עליון, מומחית לרפואת המשפחה וד"ר אריה מצקר, מומחה לרפואת ילדים ולרפואת עור, וקפצו על העגלה: להיות הרופאים במושב רשפון. לא שהם ידעו בדיוק
היכן מצוי אותו מושב, מה טיבו ומה סגולותיו, אך המלצתו של ד"ר כהן וגם בנותיו, השפיעו על משפחת מצקר לנסות להשתלב במקום.
קבלת הפנים החמה, האוירה השקטה והפסטורלית, האופי החקלאי והמסורת של עזרה הדדית בין החברים, שכנעו את המשפחה שאכן היה זה צעד נבון.
ד"ר דורית שעבדה כרופאת משפחה, ד"ר אריה כרופא ילדים לעת מצוא בטיפת חלב ובבית הספר המשותף, וכן שני הילדים שהתאקלמו בגן הילדים ובבית ספר, כולם נחתו נחיתה רכה.
למשך השנתיים הראשונות שכנו, בשכירות במשק משפחת משה וויס, בית מרווח ונוח אם גם צנוע בתנאי המגורים. במשך שנת 1978 נבנה הבית הנוכחי על חלקה של עובד ציבור. טופחה הגינה והגן, והנווה היה למוקד רווחה לדייריו ולאורחיו. כאן גם נולדו אסא וחן. כולם: העצים בגן דמוי הבוסתן והילדים גדלו לתפארת.
צוק העיתים והעננים העכירו את מבנה המשפחה, אך הבית עומד על תלו, טובע בירוק
לאחר 18שנה, ב-1996 חדלה ד"ר דורית מצקר לעבוד במרפאת המושב. תושבי הבית הצטמצמו במספר אולם גם כיום לאחר שהילדים פרסו כנפיים ובנו את קניהם עם בני זוגם לפי צרכיהם, אסא לאחר תואר ראשון במנהל עסקים עובד כמנהל תפעול בחברה אמריקאית של תוספי מזון, וחן עוד מעט לקראת סיום למודי תואר ראשון במשאבי אנוש במכללת ספיר שבשדרות. שניהם שומרים את הזיקה למכורה והבית, וד"ר אריה מתמיד כאן בטיפוח המגורים והגינה תוך כדי גמלאות שלווה.
הזמן והנסיבות גרמו שחיי המשפחה, תנאי המגורים ואופיו של המושב כולו השתנו מאד. בהרבה בחינות טושטשו מאפיינים של העבר ומהרבה בחינות חלו שיפורים, מהיום שבחזית הבית עברה דרך עפר עד היום שהכביש הפך לדרך המלך, זה דרכו של עולם. אז מתי יתקינו רמזורים בצמתי הרחובות?
מיקום במפה