סלעי קלרה ואלכסנדר
משק קלרה ואלכסנדר סלעי (כיום משק בן-יקר)
רח` השקד 10
קלרה לבית בק ילידת 1922, יוגוסלביה, ניצולת אושויץ.
אלכסנדר יליד 1916, יוגוסלביה. נפטר בשנת 2002.
בעת המלחמה היה שלושים חודש בעבודת כפייה, משם ברח והצטרף לפרטיזנים.
הזוג נישא ב-1947 והחליט לבנות את ביתו בישראל.
הם הגיעו לארץ בשנת 1948, באניה "קפלוס", בהפלגה הראשונה מיוגוסלביה. ההפלגה נמשכה 14 יום במקום 6-7 ימים, עקב סערה קשה בים האגאי, בסיומה 4000 נוסעים סבלו מחוסר מזון ,פרט לעולים בבטן האניה היה נשק שנרכש בצכיה.כל ההפלגה התנופף דגל פנמה רק כאשר הגיעו לנים הטריטוריאלים של ישראל הונף דגל ישראל, מעמד מאד מרגש לכל העולים. הם עגנו בחיפה ועברו לבאר יעקב, לשם הגיעו הותיקים מעולי יוגוסלביה (עולי 1934) במטרה לעניין את העולים בתכניות התישבות. הקבוצה בחרה להתיישב ברשפון וכבר בינואר 1949 הגברים החלו לעבוד אצל הותיקים תמורת תשלום ומידי סוף שבוע חזרו למשפחותיהם בבאר יעקב. אלכסנדר עבד אצל דניאל ותמר בטושנסקי.
1.3.1949 כל המשפחות באו לרשפון והשתכנו בבתי אימון, רפתות עזובות, מחסנים וכדומה …
היות וקלרה היתה בהריון הוחלט שמשפחת סלעי תגור בבית אבן, הם שוכנו בבית זלצהנדלר ז"ל (אשר נרצח ע"י מסתננים), יחד עם עוד שתי משפחות: משפ` אנגל ומשפ` מגדה ויחזקאל וייס.
באוגוסט 1949 נולד בנם יהודה שהוא הצבר הראשון של קבוצת היוגוסלבים.
בשנת 1950 הצריפים השוודים היו מוכנים והחברים נכנסו לביתם החדש, כשליד הבית חלקה נרחבת של עשרה דונם. בשנה זו עלה ארצה קרלו אחיה של קלרה שחי עמם עד 1955.
משפחת סלעי קבלה פרד בשותפות עם משפחה נוספת, ב-1952 הוא נגנב ע"י המסתננים אך בגלל גודלו נעזב ע"י רמת הכובש וחזר לבעליו. במשך השנים סלעי הקימו במשק לול, רפת וגן ירק. לצרכי הכנסה אלכסנדר יצא לעבודת חוץ, כמנהל חשבונות בטנא נגה.
בשנת 1961 משפ` סלעי מכרה את המשק לחיים ורותי בן-יקר,.
אלכסנדר המשיך לעבוד בטנא נגה וקלרה עברה להיות אסיסטנטית ברפואת שיניים, מקצוע שלמדה עוד בחו"ל.
בנה יהודה סלעי גר בבת-ים נשוי לחוה, לקלרה נכדה אחת ושמה דנה.
כיום קלרה גרה בביתה בכפר שמריהו,
רח` השקד 10
קלרה לבית בק ילידת 1922, יוגוסלביה, ניצולת אושויץ.
אלכסנדר יליד 1916, יוגוסלביה. נפטר בשנת 2002.
בעת המלחמה היה שלושים חודש בעבודת כפייה, משם ברח והצטרף לפרטיזנים.
הזוג נישא ב-1947 והחליט לבנות את ביתו בישראל.
הם הגיעו לארץ בשנת 1948, באניה "קפלוס", בהפלגה הראשונה מיוגוסלביה. ההפלגה נמשכה 14 יום במקום 6-7 ימים, עקב סערה קשה בים האגאי, בסיומה 4000 נוסעים סבלו מחוסר מזון ,פרט לעולים בבטן האניה היה נשק שנרכש בצכיה.כל ההפלגה התנופף דגל פנמה רק כאשר הגיעו לנים הטריטוריאלים של ישראל הונף דגל ישראל, מעמד מאד מרגש לכל העולים. הם עגנו בחיפה ועברו לבאר יעקב, לשם הגיעו הותיקים מעולי יוגוסלביה (עולי 1934) במטרה לעניין את העולים בתכניות התישבות. הקבוצה בחרה להתיישב ברשפון וכבר בינואר 1949 הגברים החלו לעבוד אצל הותיקים תמורת תשלום ומידי סוף שבוע חזרו למשפחותיהם בבאר יעקב. אלכסנדר עבד אצל דניאל ותמר בטושנסקי.
1.3.1949 כל המשפחות באו לרשפון והשתכנו בבתי אימון, רפתות עזובות, מחסנים וכדומה …
היות וקלרה היתה בהריון הוחלט שמשפחת סלעי תגור בבית אבן, הם שוכנו בבית זלצהנדלר ז"ל (אשר נרצח ע"י מסתננים), יחד עם עוד שתי משפחות: משפ` אנגל ומשפ` מגדה ויחזקאל וייס.
באוגוסט 1949 נולד בנם יהודה שהוא הצבר הראשון של קבוצת היוגוסלבים.
בשנת 1950 הצריפים השוודים היו מוכנים והחברים נכנסו לביתם החדש, כשליד הבית חלקה נרחבת של עשרה דונם. בשנה זו עלה ארצה קרלו אחיה של קלרה שחי עמם עד 1955.
משפחת סלעי קבלה פרד בשותפות עם משפחה נוספת, ב-1952 הוא נגנב ע"י המסתננים אך בגלל גודלו נעזב ע"י רמת הכובש וחזר לבעליו. במשך השנים סלעי הקימו במשק לול, רפת וגן ירק. לצרכי הכנסה אלכסנדר יצא לעבודת חוץ, כמנהל חשבונות בטנא נגה.
בשנת 1961 משפ` סלעי מכרה את המשק לחיים ורותי בן-יקר,.
אלכסנדר המשיך לעבוד בטנא נגה וקלרה עברה להיות אסיסטנטית ברפואת שיניים, מקצוע שלמדה עוד בחו"ל.
בנה יהודה סלעי גר בבת-ים נשוי לחוה, לקלרה נכדה אחת ושמה דנה.
כיום קלרה גרה בביתה בכפר שמריהו,
מיקום במפה