צ`רבוניץ שרה ואליעזר – בן אליעזר נגה ועמוס
משק בן אליעזר
משק מס` 79, רח` הרותם 14
אליעזר צ`רבוניץ, תלמיד מצטיין בישיבת לומז`ה בפולין, שמוריו צופים לו עתיד מזהיר כרב, מחליט לעזוב את הישיבה.
בגיל 18 מצטרף להכשרה חקלאית, במסגרת תנועת "החלוץ" באחוזתו של הגרף מרדז`יביל ושם לומד את עבודת החקלאות כהכנה לעלייתו לארץ, במסגרת התנועה. כעבור 3 שנים בהכשרה חוזר אליעזר לביתו ומתכנן את עלייתו לארץ ישראל.
וכך בשנת 1924 מגיע לייזער, הלא הוא אליעזר לפתח תקווה ומתחיל לחפש עבודה. הימים קשים, האבטלה גבוהה ואיכרי פתח תקווה, הפרדסנים העשירים והשבעים, מעדיפים לקחת "שייגעצים", דהיינו ערבים שאינם מפונקים ומגיל צעיר רגילים בעבודה הקשה. לייעזר מכתת רגליו מאיכר לאיכר מחפש יום עבודה. חי על "לחם צר ומים לחץ" עד שאחד האיכרים שנכמרו רחמיו על הפועל הצעיר והעיקש מסכים לנסותו בעבודה.
חבריו של אליעזר מאותם ימים מעידים שהיה עובד חרוץ מאין כמותו ואכן רכש את אמון מעבידו ומאז לא חסרה לו עבודת יום.
מיל למיל, גרוש לגרוש, לירה ללירה חסך אליעזר בעבודתו בפרדסי פתח תקווה, ויתר על מותרות וחי בצנעה, רק על עיתונים וספרים לא ויתר כי איש ספר היה האיש.
מספר שנים אחר כך עקר להדר, שם גר עם קבוצת חלוצים כמוהו שעבדו בפרדסי הסביבה.
בשנת 1932 פונה אליעזר צ`רבוניץ לאברהם הרצפלד ומבקש להצטרף לישוב עין עירון, צפונית לכרכור הוא משלם לאברהם הרצפלד, סכום של 63 לא"י אותם חסך מעבודתו כפועל חקלאי, סכום עתק לאותן שנים, כאשר דונם קרקע בעין עירון עלה כ-5 לירות.
לעין עירון כפי שאנו יודעים כבר, אליעזר לא הצטרף, אך בינתיים התארגנה קבוצת פועלים חקלאים חבריו מהדר, במטרה ללכת להתיישבות. אליעזר משנה את דעתו בדבר הצטרפות לעין עירון ופונה לאברהם הרצפלד בבקשה להעביר את הסכום אותו הפקיד, לטובת ארגון ארסוף, שהוקם בשנת 1934,
אליהם הוא רוצה להצטרף וזאת במסגרת התיישבות האלף.
בינתיים השנים חולפות אליעזר כבר מזמן הגיע לפרקו, הוא כבר בן 31 וטרם הקים בית. אז עושה מעשה, הוא נוסע חזרה לפולין לבית הוריו בעיירה רותקה וכאן מזמנים לו שידוך מעיירה הסמוכה שצ`וצ`ין, הלא היא שרה לבית לייזערזון. שרה באה מבית אמיד ומיד לאחר חתונתם חוזר הזוג הצעיר לארץ ישראל.
כאן נכונו לשרה חיים קשים שלא הייתה רגילה להם, תנאי דיור שלא הסכינה אליהם, עבודה קשה, משפחה רחוקה, אי ידיעת השפה ובעל שרוב שעות היום בעבודה. בינתיים נולד אורי הבכור והקשיים רק התעצמו. משפחתה של שרה שולחת דברים בסיסים לרך הנולד, שמיכות פוך או פרינע (פלומת אווזים), עגלת תינוק ואופניים לילד – מוצרי מותרות במלוא מובן המילה לימים של צנע .
ומה באשר לעלייה על הקרקע, התיישבות? בינתיים רק מתכתבים ומחכים לאתר, מקום מתאים לקבוצת הפועלים החקלאים מהדר ומרעננה פועלי בנין שאף הם נמנו על הקבוצה.
בשנת 1939 נולד עוד ילד לשרה ואליעזר צ`רבוניץ – עמוס והם עדיין בהדר. שרה מבשלת לפועלים הרווקים את ארוחותיהם וכובסת את בגדיהם כדי לעזור בכלכלת המשפחה המורחבת.
ימי מלחמה, עננים שחורים באירופה, בשורות קשות מידי יום. אליעזר הצליח מבעוד מועד להציל את משפחתו ולהביא את כולם ארצה, נרתמים לעזור להם בכל דרך ומהמעט שלהם חולקים גם להורים.
משפחתה של שרה נשארת בפולין ויחד עם כל בני העיירה נשרפו בני המשפחה בבית הכנסת הגדול, 7 אחיותיה, בעליהן, ילדיהן וההורים.
השנה 1940 משפחת צ`רבוניץ עם עוד 19 משפחות עולה להתיישבות במושב רשפון, מצטרפת ל- 15 משפחות יוצאות גרמניה שהתיישבו ב-1937, ולגרעין המייסד שמנה 30 משפחות ועלה על הקרקע בפברואר 1936 – סה"כ מונה המושב עם הצטרפותם של חברי ארגון ארסוף 65 משפחות.
בשנים הראשונות, אליעזר ושרה יצאו לעבודות חוץ, אם בפרדס ליטוינסקי ואם במשק ברנזבורג(להבי) לימים הקימו משק ירקות, פרדס, לול ורפת.
כמו כל חבריו מרשפון השתתף אליעזר בשמירה ובהגנה על הישוב בצד עבודה במשק כששרה עוזרת לצידו בכל עבודות המשק.
אליעזר כמי שהיה קרוב בצעירותו למסורת ישראל היה בין מקימי בית הכנסת ברשפון ובו נהג להתפלל עד יום מותו בשנת 1975.
שרה האריכה ימים אחריו וזכתה לגדל נכדים ברשפון, את ילדיו של אורי בנה הבכור וילדיו של עמוס.
שרה נפטרה בשנת 1992.
כאמור לשרה ולאליעזר 3 ילדים אורי, עמוס ומוטק`ה הצעיר שמתגורר בהרצליה ושומר קשר חם עם משפחתו ברשפון.
עמוס ונגה בן אליעזר בנו את ביתם בסמוך לבית ההורים אליעזר ושרה,. עמוס כבן ממשיך, המשיך לעבד את המשק כשלצידו נגה רעייתו. כאן נולדו שלושת ילדיהם: ברק ,ענת ואריק. במשך השנים גידלנו פרחים, תרנגולי הודו ועשבי תיבול. בשנים האחרונות הפכנו את הלולים למחסנים, כמו מרבית בני המושב.
כיום נטענו את כל החלקות באפרסמון, רימונים וזיתים.
בבית שרה ואליעזר מתגוררים היום ענת, נכדתם של שרה ואליעזר, בועז בעלה ושני ילדיהם ארבל וניתאי. דור רביעי ברשפון.
ברק בן אליעזר, אשתו מירי ובתם סתיו גרים בהרצליה.
אריק הבן הצעיר עם בת זוגו חופית גרים בחצר המשק.
אורי ושושנה אשתו, הקימו בית ברשפון. ילדיהם ירון, שי ויעל הקימו משפחות ומשפחת צרבוניץ שזרעה זרע במושב קוטפת את פריו,ילדיהם – דור רביעי למיסדי המושב.
משק מס` 79, רח` הרותם 14
אליעזר צ`רבוניץ, תלמיד מצטיין בישיבת לומז`ה בפולין, שמוריו צופים לו עתיד מזהיר כרב, מחליט לעזוב את הישיבה.
בגיל 18 מצטרף להכשרה חקלאית, במסגרת תנועת "החלוץ" באחוזתו של הגרף מרדז`יביל ושם לומד את עבודת החקלאות כהכנה לעלייתו לארץ, במסגרת התנועה. כעבור 3 שנים בהכשרה חוזר אליעזר לביתו ומתכנן את עלייתו לארץ ישראל.
וכך בשנת 1924 מגיע לייזער, הלא הוא אליעזר לפתח תקווה ומתחיל לחפש עבודה. הימים קשים, האבטלה גבוהה ואיכרי פתח תקווה, הפרדסנים העשירים והשבעים, מעדיפים לקחת "שייגעצים", דהיינו ערבים שאינם מפונקים ומגיל צעיר רגילים בעבודה הקשה. לייעזר מכתת רגליו מאיכר לאיכר מחפש יום עבודה. חי על "לחם צר ומים לחץ" עד שאחד האיכרים שנכמרו רחמיו על הפועל הצעיר והעיקש מסכים לנסותו בעבודה.
חבריו של אליעזר מאותם ימים מעידים שהיה עובד חרוץ מאין כמותו ואכן רכש את אמון מעבידו ומאז לא חסרה לו עבודת יום.
מיל למיל, גרוש לגרוש, לירה ללירה חסך אליעזר בעבודתו בפרדסי פתח תקווה, ויתר על מותרות וחי בצנעה, רק על עיתונים וספרים לא ויתר כי איש ספר היה האיש.
מספר שנים אחר כך עקר להדר, שם גר עם קבוצת חלוצים כמוהו שעבדו בפרדסי הסביבה.
בשנת 1932 פונה אליעזר צ`רבוניץ לאברהם הרצפלד ומבקש להצטרף לישוב עין עירון, צפונית לכרכור הוא משלם לאברהם הרצפלד, סכום של 63 לא"י אותם חסך מעבודתו כפועל חקלאי, סכום עתק לאותן שנים, כאשר דונם קרקע בעין עירון עלה כ-5 לירות.
לעין עירון כפי שאנו יודעים כבר, אליעזר לא הצטרף, אך בינתיים התארגנה קבוצת פועלים חקלאים חבריו מהדר, במטרה ללכת להתיישבות. אליעזר משנה את דעתו בדבר הצטרפות לעין עירון ופונה לאברהם הרצפלד בבקשה להעביר את הסכום אותו הפקיד, לטובת ארגון ארסוף, שהוקם בשנת 1934,
אליהם הוא רוצה להצטרף וזאת במסגרת התיישבות האלף.
בינתיים השנים חולפות אליעזר כבר מזמן הגיע לפרקו, הוא כבר בן 31 וטרם הקים בית. אז עושה מעשה, הוא נוסע חזרה לפולין לבית הוריו בעיירה רותקה וכאן מזמנים לו שידוך מעיירה הסמוכה שצ`וצ`ין, הלא היא שרה לבית לייזערזון. שרה באה מבית אמיד ומיד לאחר חתונתם חוזר הזוג הצעיר לארץ ישראל.
כאן נכונו לשרה חיים קשים שלא הייתה רגילה להם, תנאי דיור שלא הסכינה אליהם, עבודה קשה, משפחה רחוקה, אי ידיעת השפה ובעל שרוב שעות היום בעבודה. בינתיים נולד אורי הבכור והקשיים רק התעצמו. משפחתה של שרה שולחת דברים בסיסים לרך הנולד, שמיכות פוך או פרינע (פלומת אווזים), עגלת תינוק ואופניים לילד – מוצרי מותרות במלוא מובן המילה לימים של צנע .
ומה באשר לעלייה על הקרקע, התיישבות? בינתיים רק מתכתבים ומחכים לאתר, מקום מתאים לקבוצת הפועלים החקלאים מהדר ומרעננה פועלי בנין שאף הם נמנו על הקבוצה.
בשנת 1939 נולד עוד ילד לשרה ואליעזר צ`רבוניץ – עמוס והם עדיין בהדר. שרה מבשלת לפועלים הרווקים את ארוחותיהם וכובסת את בגדיהם כדי לעזור בכלכלת המשפחה המורחבת.
ימי מלחמה, עננים שחורים באירופה, בשורות קשות מידי יום. אליעזר הצליח מבעוד מועד להציל את משפחתו ולהביא את כולם ארצה, נרתמים לעזור להם בכל דרך ומהמעט שלהם חולקים גם להורים.
משפחתה של שרה נשארת בפולין ויחד עם כל בני העיירה נשרפו בני המשפחה בבית הכנסת הגדול, 7 אחיותיה, בעליהן, ילדיהן וההורים.
השנה 1940 משפחת צ`רבוניץ עם עוד 19 משפחות עולה להתיישבות במושב רשפון, מצטרפת ל- 15 משפחות יוצאות גרמניה שהתיישבו ב-1937, ולגרעין המייסד שמנה 30 משפחות ועלה על הקרקע בפברואר 1936 – סה"כ מונה המושב עם הצטרפותם של חברי ארגון ארסוף 65 משפחות.
בשנים הראשונות, אליעזר ושרה יצאו לעבודות חוץ, אם בפרדס ליטוינסקי ואם במשק ברנזבורג(להבי) לימים הקימו משק ירקות, פרדס, לול ורפת.
כמו כל חבריו מרשפון השתתף אליעזר בשמירה ובהגנה על הישוב בצד עבודה במשק כששרה עוזרת לצידו בכל עבודות המשק.
אליעזר כמי שהיה קרוב בצעירותו למסורת ישראל היה בין מקימי בית הכנסת ברשפון ובו נהג להתפלל עד יום מותו בשנת 1975.
שרה האריכה ימים אחריו וזכתה לגדל נכדים ברשפון, את ילדיו של אורי בנה הבכור וילדיו של עמוס.
שרה נפטרה בשנת 1992.
כאמור לשרה ולאליעזר 3 ילדים אורי, עמוס ומוטק`ה הצעיר שמתגורר בהרצליה ושומר קשר חם עם משפחתו ברשפון.
עמוס ונגה בן אליעזר בנו את ביתם בסמוך לבית ההורים אליעזר ושרה,. עמוס כבן ממשיך, המשיך לעבד את המשק כשלצידו נגה רעייתו. כאן נולדו שלושת ילדיהם: ברק ,ענת ואריק. במשך השנים גידלנו פרחים, תרנגולי הודו ועשבי תיבול. בשנים האחרונות הפכנו את הלולים למחסנים, כמו מרבית בני המושב.
כיום נטענו את כל החלקות באפרסמון, רימונים וזיתים.
בבית שרה ואליעזר מתגוררים היום ענת, נכדתם של שרה ואליעזר, בועז בעלה ושני ילדיהם ארבל וניתאי. דור רביעי ברשפון.
ברק בן אליעזר, אשתו מירי ובתם סתיו גרים בהרצליה.
אריק הבן הצעיר עם בת זוגו חופית גרים בחצר המשק.
אורי ושושנה אשתו, הקימו בית ברשפון. ילדיהם ירון, שי ויעל הקימו משפחות ומשפחת צרבוניץ שזרעה זרע במושב קוטפת את פריו,ילדיהם – דור רביעי למיסדי המושב.
מיקום במפה