משק זילבר אסתר ומשה ז"ל
רח` הכפר 2
משה זילבר, יליד פולין נולד בשנת 1908 ונפטר ברשפון בשנת 1998.
אסתר לבית גרינברג, נולדה בפולין בשנת 1913.
משה ואסתר נישאו בפולין בשנת 1931, שם נולדה בתם הבכורה בינה בשנת 1933. כציונים בעיר מגוריהם הצליחו ב-1935 הזוג ובתם לקבל את שני הצרטיפיקטים האחרונים ולעלות ארצה.
בתחילת דרכם בארץ חיו באבן-יהודה אך המצב היה קשה, היה חוסר עבודה במושבה ובעתון פורסם שבגן-שלמה זקוקים לעובד פרדס וטבחית. גן-שלמה, בית בודד בלב הפרדסים מזרחית לשפיים, בו התגוררו כ-20 בחורים שעסקו בעיבוד הפרדס. משפחת זילבר הצעירה הצטרפה למקום, משה עבד בפרדס ואסתר בישלה לבחורים וטיפלה בבתה הקטנה בינה. ממקימי רשפון וישנבסקי, שולמן, כהנר ודייגי עבדו גם בגן-שלמה עם הסוסים שלהם, כאשר הגיעו לעבודה הביאו למטבח של אסתר את הפרודוקטים הנחוצים. תוך כדי שיחות עמם נודע לאסתר ומשה שיש ברשפון רווק שמעונין למכור את זכותו בישוב. משפ` זילבר קפצה על המציאה ותמורת 90 לירות (הרווח של עבודת שנה בגן-שלמה) רכשו את הזכות, הכוללת צריף עץ. כך בשנת 1936 עברו לגור ברשפון. תחילה משה עבד בבנין, בנה את בתי המושב הראשונים והחל להקים משק חקלאי. את הפרה הראשונה קנה מערביי סידני עלי בעבור 20 לירות וממנה הקים רפת לתפארת שמנתה כ-20 חולבות.
משה ואסתר הקימו משק שכלל: רפת, לול, גן ירק ופרדס. בעת המאורעות משה היה פעיל מאד בעניני הבטחון באזור (הרצליה ב`, כפר שמריהו, רשפון ושפיים), הוא לקח חלק בתחנת הנוטרים ואחר כך המשיך ב"הגנה" בעוד שכל העול במשק נפל בעיקר על אסתר.
לזוג נולדו שלש בנות: בינה – הבכורה נולדה בפולין, הגיעה לרשפון בגיל 3 והתחנכה עם ילדי המושב, סיימה את ביה"ס העממי בכפר והמשיכה למודיה ב"עיינות". השקיעה מרץ רב ברכוז הנוער ברשפון.
עם לכתה לצבא בתחילת שנות ה-50 הדריכה ילדי עולים במעברת הר-טוב, בבית שמש ותרמה רבות לקליטת העולים הצעירים.
לפתע סבלה ממחלה ממארת ונפטרה בשנת 1956.
שרה – נולדה בשנת 1940, התחנכה ברשפון, גם היא המשיכה את למודי התיכון בביה"ס החקלאי "עיינות".
כיום היא חיה במושב כפר-מונש ואם לארבעה ילדים.
יהודית – הצעירה בבנות ילידת 1948, גדלה והתחנכה ברשפון. שירתה תקופה ארוכה בקבע. נישאה ליוסי אטיאס, נפטרה בשנת 1989.
לזוג שני ילדים: הילה מתגוררת כיום באוסטרליה
אורי נשוי לשרון, גר במשק ומנהל אותו, בקרוב ילדו את הנין ה-15
אסתר כיום בת 93, יש לה שישה נכדים וארבעה עשר נינים, כן ירבו.